החלטה בתיק בש"א 10107/07

1.       בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שניתן בבית משפט השלום בחיפה ( כב' השופטת גב' ר. למלשטריך - לטר) בתאריך 12.2.07 בתיק אז' 9202/00.

2.       בפסק הדין נקבע, כי המבקש חתם כערב להלוואה אשר ניתנה על ידי המשיב לגיסו של המבקש, וכי ערבותו בתוקף. לאור זאת חויב המבקש בתשלום סך של 18,890 ש"ח, בצירוף ריבית פיגורים בשיעור המרבי שהיה נהוג אצל המשיב מיום הגשת התביעה. כמו כן, חויב המבקש בתשלום הוצאות בסך 1,675 ש"ח בתוספת מע"מ ואגרה בסך 235 ש"ח, כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.11.99 ועד ליום מתן פסק הדין, בתשלום שכר טרחת בא כח המשיב בסך של 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ, ובהחזר האגרה והוצאות מומחי הפוליגרף בהם נשא המשיב.

3.       ביום 24.5.07 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית משפט קמא. משנדחתה בקשתו, שב והגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט זה, היא הבקשה שלפני.

4.       לטענת המבקש, סיכוייו של הערעור להתקבל טובים מאוד. בבקשתו מעלה המבקש טענות אשר בית משפט קמא לא דן בהן, בקובעו כי הן מהוות הרחבת חזית. כך טוען המבקש, כי התביעה כנגדו הוגשה מבלי שקיים פסק דין כנגד החייב העיקרי בגין אותו חוב, שכן פסק הדין אשר ניתן כנגד החייב העיקרי מתייחס להלוואה אחרת שלקח. עוד טוען המבקש לשיהוי בהתנהלות המשיב, ולכך  שהמשיב כלל אינו חתום על הסכם ההלוואה וכן מלין המבקש על כך שלא יודע על קיומו של החוב. לטענת המבקש, טענות אלו אינן מהוות הרחבת חזית, אלא טענות משפטיות שהועלו על בסיס העובדות אותן טען המשיב.

          עוד מוסיף המבקש וטוען, כי המשיב חייב היה למשכן את נכסו של החייב העיקרי, ומשלא עשה כן אינו יכול לפנות לערבים.

5.       באשר למאזן הנוחות, טוען המבקש, כי מצבו הכלכלי קשה מאוד, וכי כל נכסיו כבר עוקלו על ידי המשיב, והנזק העלול להיגרם לו, אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב, עולה באופן ניכר על הנזק העלול להיגרם למשיב אם פסק הדין יעוכב.

          לאור מצבו הכלכלי הקשה עותר המבקש גם לכך שעיכוב הביצוע, באם יינתן, לא יותנה בתשלום ערובה.

6.       המשיב מתנגד לבקשה, ולעומת המבקש סבור הוא כי סיכויי הערעור קלושים, באשר הוא ערעור על ממצאים עובדתיים, ולדעת ב"F המשיב, אין עילה המצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין.

7.       הכלל הוא כי אין מעכבים ביצועו של פסק דין, אלא אם כן הוכיח המבקש, שסיכויי הערעור טובים ושקיים חשש שאם פסק הדין יבוצע, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. ככל שהדברים נוגעים לעיכוב ביצוע פסק דין המטיל חיוב כספי, הרי שאין נוטים לעכב ביצועו של פסק דין שכזה, שכן תשלום סכום כסף אינו יוצר מצב בלתי הפיך. ביצועו של פסק דין כספי יעוכב באחד משני המקרים הבאים:

(א)     כאשר המבקש מניח תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד, שאם יזכה בערעורו, מצבו הכספי של המשיב לא יאשפר השבת המצב לקדמותו.

(ב)      ביצועו פסק הדין יגרום למבקש נזק שאינו בר תיקון.

8.       ככל שהדברים אמורים בסיכויי הערעור, ספק בעיני אם סיכוייו טובים כפי שסבור ב"כ המבקש. חלק נכבד מערעורו של המבקש מתייחס לממצאים עובדתיים שנקבעו בבית המשפט קמא, וספק אם ערכאת הערעור תמצא מקום להתערב בממצאים אלה. כמו כן טוען המבקש טענות שונות, אשר בית המשפט קמא קבע לגביהן כי הן מרחיבות את חזית המשפט שלא כדין, והן מעוררות שאלות שבעובדה, שלמשיב לא ניתנה הזדמנות ראויה להתייחס אליהן.

          טענה נוספת שהעלה המבקש, בדבר מחויבותו של המשיב למשכן את נכסו של החייב העיקרי דחתה לגופה בפסק הדין לאחר בחינת הסכם ההלוואה, ונקבע כי ממילא המבקש לא הסתמך על מצג שכזה.

9.       ככל שהדברים נוגעים לשאלת השבת המצב לקדמותו, אם המבקש יזכה בערעורו, הרי שמקום בו המשיב הנו מוסד בנקאי, אין כל חשש שאם המבקש יזכה בערעור, לא יוכל המשיב להשיב לו את כספו.

10.     עם זאת, יש מקרים בהם יהיה בית המשפט נכון לבחון גם את הנזק העלול להיגרם למבקש, באם יבוצע פסק הדין  בטרם ההכרעה בערעור,  ועל המבקש עיכוב ביצוע מטעם זה לעמוד במספר תנאים (וראה: ע"א 6647/98 מנשה גנן נ' פקיד שומה תל אביב 4, פ"ד נג (1) 187, 190 - 191 (1999):

"הפתח הפתוח לעיכוב הביצוע של פסק דין כספי בשל הנזק שייגרם לחייב ממימוש נכסים, אף שאינו חסום לחלוטין, צר מן הפתח לעיכוב הביצוע של פסק דין כספי בשל החשש לחוסר יכולתו של החייב להשיב את כספו במקרה של קבלת הערעור. באופן עקרוני, הצורך לממש נכסים לשם קיום חיוב כספי אינו סיבה מספקת לעיכוב הביצוע. ראו רע"א 214/88 כהן טוויל נ' דויטש, פ"ד מ"ד (3) 752, 754; בש"א 216/89, לעיל, בעמ' 175-174; בש"א 4645/91 משה כובשי חברת הובלות ותעבורה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם). יחד עם זאת, אין פירושו של דבר כי בית המשפט אטום להשלכות שיש לביצוע המיידי של פסק הדין על עתידו של החייב. ייתכנו נסיבות, בלתי רגילות, בהן יהיה בית המשפט מוכן לסטות מן הכלל ולעכב ביצוע של חיוב כספי הכרוך במימוש נכסים. נסיבות כאלה צריכות להיות בעלות חומרה מיוחדת, החורגת מן ההכבדה או הנזק הכרוכים בדרך כלל במכירת נכסים. כך הוא הדבר, לדוגמה, כאשר ביצוע פסק -דין כספי עלול להוביל להתמוטטות כלכלית של החייב (בש"א 2449/96 לוי נ' לוי, לא פורסם) או למכירת נכס בעל חשיבות מיוחדת עבורו, כגון דירת מגוריו ומיטלטליה (רע"א 214/88, לעיל). בכל מקרה, מערער המבקש שבית המשפט יעכב ביצוע של חיוב כספי שהוטל עליו, בשל התקיימותה של נסיבה מיוחדת, אינו יוצא ידי חובה בהפרחת טענות לאויר אודות ההשלכות של ביצוע פסק-הדין לגביו. עד שבית המשפט יואיל להיעתר לבקשה כזאת, נדרשים להתמלא מספר תנאים. תנאים אלה הוגדרו זה מקרוב על-ידי השופט מצא, בבש"א 8240/96 (ע"א 6626/96) חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5), 403, 405-406, כך:

"...ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו...

שנית, על המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל;